תשוקה-מקוריות-אמונה-אומץ: 4 העקרונות המובילים את העשייה בסטודיו נול

זה מרגש אותי לכתוב ככה שחור על גבי לבן, במילים מזוקקות, את העקרונות שמובילים אותי מימי הקמת הסטודיו ועד היום. לא תמיד ידעתי לתת לזה שמות, הרבה זמן פעלתי ממקום אינטואיטיבי-תמים, ומרב עומס בכלל לא עצרתי להתבונן בעצמי.. אבל תודה לאל, חלפו הימים, העסק היפה הזה התבסס לו, והיום אני מודעת יותר לעצמי ולמה שמניע אותי. כותבת לכן על זה כאן, בתקווה שמילים אלו יהיו השראה לעוד ועוד עשייה טובה ומיטיבה של נשים רבות בעולם.. הלואי.

אז הכול מתחיל מתשוקה.

ירדנו לעולם למלא שליחות מסוימת, והיא מבקשת להתממש. היא מדברת אלינו, מתוכנו, וכל אחת אם תקשיב טוב פנימה- תשמע. אצלי התשוקה ליופי, אסטתיקה, והרמוניה בנראות שלי, התחילה כבר בימי ילדותי. אז דווקא הרגשתי רגשות קשים, חוויתי את עצמי כילדה מאוד לא יפה, אפילו הכי מכוערת בסביבה, וקנאתי במה שראיתי סביבי. גם מבחינת המלבושים שהיו לי, אלה היו ימים עם הרבה פחות שפע מהיום, לפחות אצלנו בבית. את רוב הבגדים קיבלתי בירושה מבנות דודותיי ומאחיותי הגדולות. והימים בהם נסעתי לקניות בגדים עם אבא שלי היקר, זכורים לי כימי אושר נדירים. חלמתי והשתוקקתי ליופי משלי. היום, אחרי כבר כמה וכמה שנים שאני בוגרת ותודה לאל זוכה להרגיש יפה וליצור לעצמי סביבה מלאה ביופי, אני מתבוננת אחורה בהשתאות על נקודת ההתחלה שהייתה כה קשה עבורי והשפיעה רבות על הדימוי העצמי שלי, ועל התיקון שזכיתי לעבור. ותוהה על ה’ יתברך שבחר לתת לי שליחות שכזו, ונקודת התחלה שכזו. אין לי ספק שימי הילדות שתלו בי מנוע חיובי לעשייה כדי שהעולם יהיה יפה יותר, כדי שיותר ויותר נשים-אמהות ירגישו שלמות עם עצמן ויוכלו להעביר זאת גם לילדיהן. בחג שבועות האחרון זכיתי להשתתף בשיעור של סיון הר-שפי בתקוע המיוחדת, ושם בדמיון מודרך הובילה אותנו סיון לעלות עם הנשמה שלנו לעולם העליון, לזמן שקודם לירידת הנשמה לעולם. סיון לימדה שלפי הזוהר הקדוש, ה’ יתברך מראה לנשמה את העולם הזה במבט מלמעלה, ואז הנשמה מזהה משהו שחסר בעולם ולוקחת על עצמה לרדת לכאן ולהוסיף אור וטוב בנקודה הזו בעולם. ולי היה מאוד מרגש, לפגוש את נשמתי הטהורה, שראתה מלמעלה עולם אפור מלא בפיח ושנים של תנועה אינסופית ואפרורית, וביקשה להוריד לעולם הזה צבעוניות ויופי טהורים כמו שידעה בגן-עדן. ממש ראיתי את זה. וממש התרגשתי. לראות בבהירות את השליחות שלי. התשוקה הזו למימוש חיה בתוכי כל הזמן, לא פוסקת. היא מפריעה לי לישון בלילה, ואז אני מדמיינת צבעים שונים שמתחברים, טקסטורות וחומרים שונים ביחד. היא מעירה אותי בבוקר ומניעה אותי להיכנס לסטודיו ולנסות ניסיונות, או לחפש בדרכים שונות טקסטיל מרגש ואחר בעוד ועוד מחוזות בעולם. היא דוחפת אותי להפיק הפקות אופנה ששואפות לשלמות מבחינת הרמה וההשקעה, ויחד עם זה מבטאות את הייחודיות והערכים שלי. התשוקה שלי עוזרת לי לדלג על כל כך הרבה מהמורות שנקרות בדרכי, על הרבה רגעי ייאוש, ולמרות הכול להמשיך.. היום אני מכבדת את התשוקה שלי, זורמת איתה ומלבה אותה. נותנת לחלומות שלי לעוף רחוק רחוק רחוק

מקוריות

הערך הזה נובע מתוך התשוקה. מתוך ההבנה שאני רוצה לממש אור שקיבלתי מה’ יתברך, רוצה למלא את שליחותי. ואם יש לי אור מיוחד (כמו לכל אחד), אז אני רוצה לממש אותו בנאמנות לייחודיות שלו. אמנם אמן זקוק להשראה, אנחנו יוצרים בהשפעה של כל מיני דברים שעוברים עלינו או מסביבנו, אבל לעולם אחפש את ההשראה שלי במקומות רחוקים, שונים ממה שאני עושה, כשההשראה רק מספקת לי נקודת התחלה, והיצירה עצמה נובעת מתוכי, מחברת את הטעם האישי שלי, החלומות שלי, הצרכים שלי, ליצירה חדשה. הרבה פעמים לפני קולקציה חדשה אשאל את עצמי: מה חסר לי? מה לא קיים עדיין ואני יכולה להביא? מה ייתן לי תחושת התחדשות משמחת? החדווה האמיתית מגיעה אלי ברגע שאני מרגישה שבאמת נולד משהו חדש, ואני מתפללת על זה ושואפת לזה כל הזמן. הנאמנות למקוריות תובעת ממני להיות יצירתית כל הזמן, ומה שמדהים ומרגש זה, שאני קולטת שההתעסקות ביצירתיות משפיעה עלי גם בשאר תחומי החיים והופכת אותי ליצירתית בעוד מלא תחומים. במציאת פתרונות שונים עם הילדים, או בהתנהלות הכלכלית, בחשיבה יצירתית ומורכבת על מה שקורה בחיי, בהתנהלות שלי מול חברים או אנשים ששונים ממני. ועוד.

אמונה

אמונה בשבילי זה כמעט כל הסיפור. קודם כל, אני לא עושה פה כלום לבד, בלי שאני מחזיקה חזק ביד של ה’ ומרגישה שהוא מלווה אותי ושולח אלי את כל מה שאצטרך כדי לממש את התפקיד שנתן לי. ולא, זה לא משהו שפשוט לי וקל. אני מחייה את האמונה כל הזמן, כמעט באופן יומיומי, מזכירה לעצמי, פותחת פתח לתפילה, מתכווננת להיות צינור פתוח. ובוחרת שוב ושוב להאמין בעצמי. ביכולות ובכוחות שלי, בטוב שלי. בוחרת להאמין שאפשר. אפשר להגשים חלומות. אפשר לחדש. אפשר לחבר עשייה עסקית לרוחניות. אפשר להיות כנה בשיווק. אפשר להיות ישרה, אפילו כדאי. אפשר להיות מושגחת ואפשר לשנות. ממש. האמונה נותנת לי כוח. האמונה נותנת לי כיוון, והיא גם בסיס שאני כל הזמן חוזרת אליו. האמונה מספרת לי שלעשייה שלי יש מקום בעולם, ומתוך כך אני יכולה להכניס נשימה ושמחה לדרך.

ואומץ

ולכל זה נשאר להוסיף רק את האומץ, שהוא גם פועל יוצא של התשוקה והאמונה. האומץ להגשים, לעשות את הצעד הראשון וגם את אלו שאחריו. להסכים לעלות למדרגה חדשה כל פעם המגיע הזמן, ללכת אל הלא-נודע שקיים רק בדמיון שלי, ולנסות. לנסות דברים חדשים, להשקיע בהם אנרגיות יקרות, זמן, כסף, מאמץ, תשומת לב ועוד. לפתוח לה’ את הפתח, וללכת איתו אל היעד, ושוב לסמן יעד חדש.

בתוך האומץ הזה, להיות טובה לעצמי, לחבק אותי כשנראה שלא הולך, לדעת לבקש תמיכה, להתייעץ, לקחת פסק זמן למחשבה, לתפילה, לחישוב הדרך מחדש. בתוך האומץ, לדעת להישבר לפעמים, ליפול, לבכות, וקצת להתייאש, רק קצת, ואז לשמוע שוב את התשוקה ולהתחיל מחדש.

מתפללת לחיות חיי מימוש ארוכים ומאושרים עם ארבעת העקרונות האלו, עוד ועוד ועוד

והלואי שהעולם יהיה מלא בנשים שמבקשות לממש את האור שלהן, הייחודי להן, שמאמינות שזה אפשרי, ובאומץ מחפשות את הדרך. אני יודעת שכולנו נרוויח מזה, ונתקרב לגאולה שלימה.